קניתי מעל ל-8 עותקים של הספר הצהוב (הכינוי של דנה וטל לספר). האמת, הפסקתי לספור. הספר היסטוריה של מהירות של Amit Noyfeld הוא המתנה הכי טובה שאני יכולה לחשוב עליה לאנשים ונשים שאני אוהבת (Eden-or Alon מזל טוב אהובה, הזמנתי לך עותק).
במיוחד היום כשמתחילים לחזור לשגרה זה בדיוק הספר שצריך לקרוא. הספר הוא מדריך לחיים יותר איטיים. זה ספר שמדריך אותנו איך להרגיש בשגרה את התחושות המדהימות שהרגשנו בזכות הקורונה (אם ננקה את החרדה והיסטריה).
לפני שנה כשסיימתי לקרוא את הספר כתבתי סקירה שלו בבלוג של Hygge Tlv הוגה תל אביב.
הוא נתן לי דחיפה מאוד גדולה לעבר חיים יותר מקיימים.
וזו אמנם דוגמא קטנה ושל ילדה מפונקת אבל בזכות הספר, כשנהרסה לנו מנורת הלילה, זו שליד המיטה, הלכתי לחנות נורות לתקן אותה במקום לקנות חדשה. שינויים קטנים הם עדיין שינויים.
לינק לפוסט שכתבנו על תנועת ההאטה בבלוג של הוגה תל אביב http://hyggetlv.com/2019/05/21/slow/
---------
הפוסט הזה הוא חלק מסדרת פוסטים על קיימות - שהיא התעוזה לדחוק את מרחב האיכפתיות שלנו מעבר למה שהוא היום. בשנה האחרונה אני מתרגלת קיימות, מנסה פתרונות, קוראת, לומדת ומחפשת מידע ורעיונות על איך להיות קצת יותר איכפתית לכדור ולעולם שסביבי. החלטתי שבמשך 30 יום אני אשתף בכל יום צעד אחד קטן שעשיתי לחיים יותר מקיימים וכל זה יהיה תחת ההשאטאג #אנימקיימתעכשיו. אני מצרפת כמה שיותר המלצות ותיוגים לאנשים ונשים בתחום ולהשראות שמצאתי ברשת וגם מחוץ. וכמו בכל סיפור יהיו גם כשלונות בדרך שפחות צלחו אבל שווה ללמוד מהם.