6. הכשלון שלי בצורת מקל אוזניים

נפלתי בפח. יש כל מיני מוצרים שמשווקים אותם כמקיימים, מוצרים שאני אומרת לעצמי ברגע שאני רואה אותם, ״איך לא חשבו על זה קודם, זה כל כך הגיוני״. קניתי מקל אוזניים רב פעמי. כן, זה שמופיע באינסטגרם בסטורי, זה שזה נשמע כאילו זה הדבר הכי הגיוני ונורמלי לעשות, זה שהוא לא רק שהוא רב פעמי אלא הוא כולו מפלסטיק וגם בקופסא פלסטיק, זה שבפרסומת שלו מראים צב ים עם מקל אוזניים באף. מה אני אגיד לכן, לא הפתרון הכי טוב לניקוי אוזניים. אחרי שהוא הגיע הרגשתי שנפלתי בפח של הפרסום, נשאבתי לכל הטרנד הזה ולא עצרתי לחשוב. אז כן, לא הכל אני מצליחה וכן, קיסם האוזניים הרב פעמי עדיין אצלי ואני מוצאת לו שימושים כמו למרוח משחה נגד חצ׳קונים שרותי הכינה לי, אבל כל פעם שאני מסתכלת עליו אני מרגישה שנכנעתי לטרנד. מצטרפים חלקית לטרנד 'נפלתי בפח המוצרים המקיימים' - קשים רב פעמיים. אף פעם לא היה לי קשים בבית, אף פעם לא השתמשתי בקשים בבית אבל פתאום כשהיה את הדיבור על הקשים היה לי דחוף שיהיה לי קשים רב פעמיים בבית. אז כן, עכשיו שיש לי אותם בבית אני משתמשת בהם לקפה קר או לתה קר. אבל בגדול, זו ממש הייתה קנייה שהייתי יכולה להסתדר מעולה בלעדיה. אל תפלו בפח, עדיף בלי מאשר עם משהו שהוא אולי.

---------

הפוסט הזה הוא חלק מסדרת פוסטים על קיימות - שהיא התעוזה לדחוק את מרחב האיכפתיות שלנו מעבר למה שהוא היום. בשנה האחרונה אני מתרגלת קיימות, מנסה פתרונות, קוראת, לומדת ומחפשת מידע ורעיונות על איך להיות קצת יותר איכפתית לכדור ולעולם שסביבי. החלטתי שבמשך 30 יום אני אשתף בכל יום צעד אחד קטן שעשיתי לחיים יותר מקיימים וכל זה יהיה תחת ההשאטאג#אנימקיימתעכשיו. אני מצרפת כמה שיותר המלצות ותיוגים לאנשים ונשים בתחום ולהשראות שמצאתי ברשת וגם מחוץ. וכמו בכל סיפור יהיו גם כשלונות בדרך שפחות צלחו אבל שווה ללמוד מהם.