27. על גזי חממה ומדיח כלים

אפשר להפסיק לצטט את דני רופ. לא, לא בגלל התחזית וכמה חם היום לעומת אתמול או לפני שנה, אני מתכוונת לזה שמדיח יותר טוב משטיפת כלים. לא שיש לי משהו נגד מדיחים. גזי חממה הם הדבר שגורם להתחממות הגולבלית/אפקט החממה, או במילים אחרות, בגלל שאנחנו מפעילות מדיח, בין השאר, אנחנו לא מצליחות לנשום בימים האחרונים ואנחנו בטוחות שהגיהנום זה כאן.

העלייה הכי משמעותית של פליטת גזי חממה הייתה אחרי המהפכה התעשייתית. כדי להבין את מה שנוצר בכדור ולמה התחממות הגלובלית היא כל כך הרסנית לחיים שלנו, ננסה לדמיין. שמנו סיר עם מים על הגז, הדלקנו את האש והתחילו לעלות אדים, ואז לקחנו את הראש שלנו ושמנו מעל הסיר ומעל הראש שלנו שמנו מגבת שתמנע מהאדים לצאת, לוהט נכון?. זה בערך מה שקורה בכדור הארץ, אנחנו מייצרים הרבה אנרגיה בשביל התעשייה (האדים) והאנרגיה הזו היא גזי החממה. נמשיך עם הסיר, איזה מקסים היה אם היו מכניסים כמה קוביות קרח לסיר? היה פחות חם. אז העצים היקרים שלנו הם אלה שאמורים להיות הקרח, אבל אנחנו כורתים אותם בשביל חקלאות ותעשיות שונות ואז אין מה שיקרר את הכדור. בהדגמה, המגבת שסוגרת אותנו בתוך האדים היא האטמוספרה, אז אין להם לאן לצאת. לפי ההדגמה הזו יש שני פתרונות, או להוסיף הרבה קרח (לשמור על העצים ולנטוע הרבה) או להנמיך את האש וככה יווצרו פחות אדים (לייצר פחות גזי חממה).

הכלל הוא תמיד שעדיף להשתמש במשהו שלא מצריך אנרגיה/חשמל או אם התמזל מזלנו ואנחנו מפיקים את האנרגיה שלנו מהשמש או מהרוח אז עדיין אולי אפשר להשתמש באנרגיה הזו למשהו אחר. אם בא לנו להגיד משהו לטובת המדיחים, אל תבחרו ב״זה יותר חסכוני״, ״זה יותר אקולוגי״, ״זה יותר טוב״. תבחרו ב״זה יותר קל״ ותהיו גאות בזה, חיים קלים הם המטרה של כולנו.

---------

הפוסט הזה הוא חלק מסדרת פוסטים על קיימות - שהיא התעוזה לדחוק את מרחב האיכפתיות שלנו מעבר למה שהוא היום. בשנה האחרונה אני מתרגלת קיימות, מנסה פתרונות, קוראת, לומדת ומחפשת מידע ורעיונות על איך להיות קצת יותר איכפתית לכדור ולעולם שסביבי. החלטתי שבמשך 30 יום אני אשתף בכל יום צעד אחד קטן שעשיתי לחיים יותר מקיימים וכל זה יהיה תחת ההשאטאג #אנימקיימתעכשיו. אני מצרפת כמה שיותר המלצות ותיוגים לאנשים ונשים בתחום ולהשראות שמצאתי ברשת וגם מחוץ. וכמו בכל סיפור יהיו גם כשלונות בדרך שפחות צלחו אבל שווה ללמוד מהם.