לפני כמעט 3 שנים היינו בטיול בויאטנם וקמבודיה. הכי אהבתי בקמבודיה את קומפוט, היא הרגישה כמו עיירה קטנה מלאה בחדשנות לצד מסורת עתיקה. בית קפה שמגיש מאכלים טבעוניים ובריאים בסגנון מאוד מערבי, חנות ארטיקים בעבודת יד, בר מקסיקני, חנות שמוכרת דגלונים משאריות בדים שהכינו אותם ילדים בבית מחסה ליתומים וחנות אחת קטנה שגרמה לי להסתכל על תעשיית האופנה אחרת לגמרי.
חנות קטנה בשם Dorsu שהיה בה משהו שלא ראיתי בשום חנות אחרת. כשנכנסנים לחנות בצד שמאל היה את החלק שבו יש את כל הבגדים שמוכרים בחנות ובצד ימין היו שולחנות עם מכונות תפירה ו-4 נשים שתופרות בגדים. בגדים בייסיקים בצבעים נעימים היו תלוייים על הקולבים ובזמן שאני מסתכלת לחפש את המידה אני שמה לב למשהו מוזר על התווית. כתובים שמות על התוויות. Nita, Sothy, Nina ועוד. שאלתי את המוכרת מה זה (לפני שהספקתי לקרוא) והיא הצביעה על הבנות שתופרות ואמרה לי שזה השמות שלהן. כל אחת אחרי שהיא מסיימת להכין את הבגד חותמת את השם שלה. בכיתי.
לא יודעת אפילו למה כל כך התרגשתי. אולי כי אף פעם לא חשבתי על זה שיש מישהי מאחורי הבגדים שאני לובשת. בתזמון מושלם גם יצאה באותה התקופה סדרה של מיקי חיימוביץ על ייצור בתעשיית האופנה שם נחשפתי לראשונה לזה שכשאני קונה אופנה ״מהירה״ אני פוגעת בנשים. כן, בנשים. רוב העובדות במפעלים לייצור בגדים הן נשים. אנחנו קונות בגדים, שנוצרו ע״י נשים שפוגעות בנשים בשביל לפרנס גברים עשירים (בדקתן מי הבעלים של h&m וזארה?) - זו המשוואה שיש לי בראש מאז הטיול והסדרה הזה.
במדינות עולם שלישי מנהלי המפעלים לוקחים את הילדות בנות ה-12 ומעלה מהבתים שלהן משקרים להורים שלהם שהם ישלמו להם סכום מסויים ויהיו להן תנאי העסקה מסויימים ובפועל מה שקורה זה שהן עובדות מעל 16 שעות ביום, ישנות 12 נשים באותו החדר, מפסיקות לקבל מחזור, בקושי אוכלות, כל היום יושבות ולהורים שלהם מביאים סכומים שלא קרובים למה שהובטח.
מאז ממש הפחתתי בקניית בגדים. אני מקפידה לקנות יד שניה או להחליף בגדים. בנוסף, אם יש בגד שאני אוהבת אני בודקת האם הם מודעים לתנאי העסקה נאותים - מי שמודע לזה מקפיד לכתוב על זה. בנוסף, אני עוקבת אחרי קבוצות ונשים מדהימות שעושות עבודת קודש בכל מה שנוגע לאופנה בת קיימא והנה החלק שאני הכי אוהבת - הפורום לאופנה בת קיימא//Sustainable Fashion Forum מתלבשות על נובמבר ואפילו בונוס - היום ב21:00 יש הרצאה של מיטל פלג מזרחי - צדק סביבתי, צריכה ואופנה בת קיימא. שמעבירה הרצאות על אופנה בת קיימא והיא בחורה שנתנה לי המון השראה ואני ממליצה לכן לעקוב אחריה מאודדדדד.
בתמונת - החולצות שקניתי בחנות ואפילו פגשתי את נינה ואת סוטי המקסימות ואמרתי להן תודה על החולצה אחרי שקניתי(: ובזכות הכתיבה של הפוסט הזה גיליתי שיש להם חנות אונליין אז הלינק בתגובה הראשונה. גם הלינק לתוכנית של מיקי חיימוביץ ששינתה לי התפיסה לגבי בגדים.
*למי שמתעניינת, החולצות אצלי כבר 3 שנים ואני חורשת עליהן, הן הבייסיק הכי טובות שהיו לי כבר תקופה.
הפרק של המערכת על תעשית האופנה https://13tv.co.il/item/news/the-system/season-05/episodes/season-5-episode-1-525794/
האתר של החנות המקסימה בקמבודיה https://dorsu.org/pages/about-us
---------
הפוסט הזה הוא חלק מסדרת פוסטים על קיימות - שהיא התעוזה לדחוק את מרחב האיכפתיות שלנו מעבר למה שהוא היום. בשנה האחרונה אני מתרגלת קיימות, מנסה פתרונות, קוראת, לומדת ומחפשת מידע ורעיונות על איך להיות קצת יותר איכפתית לכדור ולעולם שסביבי. החלטתי שבמשך 30 יום אני אשתף בכל יום צעד אחד קטן שעשיתי לחיים יותר מקיימים וכל זה יהיה תחת ההשאטאג #אנימקיימתעכשיו. אני מצרפת כמה שיותר המלצות ותיוגים לאנשים ונשים בתחום ולהשראות שמצאתי ברשת וגם מחוץ. וכמו בכל סיפור יהיו גם כשלונות בדרך שפחות צלחו אבל שווה ללמוד מהם.